כרך י"ט, חוברת 1,

הבעיה הפסיכופיסית עוסקת באופי הקשר שבין גוף לנפש. זוהי שאלת-יסוד של הפילוסופיה המערבית, שיש לה השלכות תיאורטיות ומעשיות מרחיקות-לכת לכל העוסקים בפסיכותרפיה ו/או בפסיכופרמקולוגיה. בעקבות המהפכה במדעי המוח, אשר הפכה את המוּדעוּת האנושית לאובייקט למחקר מדעי, התפתח מאוד הדיון הפילוסופי בשאלה זו. אל שתי הגישות הקלאסיות לבעיה הפסיכופיסית – הדואליזם של דקארט והמוניזם של שפינוזה – הצטרפו בשנים האחרונות גישות המושפעות מן הידע המחקרי העכשווי. מאמר זה סוקר את הגישות השונות לבעיה הפסיכופיסית מנקודת מבטה של הפסיכותרפיה הדינמית, ובוחן את ההשלכות של גישות אלו על הטיפול בנפש.