כרך י"ח, חוברת 3,

מאמר זה דן במושג ' האם כסובייקט' בתיאוריה הפסיכואנליטית ומראה שהאם כסובייקט נעדרת מהשיח התיאורטי והקליני, בפער עצום ממרכזיותה בו כאובייקט. החלק הראשון מתאר את מחיקת האם כסובייקט אצל רוב התיאורטיקנים מפרויד ועד ימינו. שכיחות התופעה מצביעה על הבעייתיות הרגשית והמחשבתית שמציב מושג האימהות בפני התיאורטיקנים השונים, והיא בעלת השלכות קליניות. בחלק השני של המאמר מוצעת פרדיגמה תיאורטית לפיה ניתן לתאר התפתחות סובייקט אמהי. צירוף פרדיגמה זו עם הקשבה לדיווחן של נשים על חווייתן האישית, תאפשר תזוזה, הן במעמדה התיאורטי והן במעמדה הקליני של האימהות.