כרך י"ח, חוברת 1,

במאמר מתואר טיפול בילד בן 6 שסבל מחרדת נפרדות בעוצמה פסיכוטית. כדי לא להיות במגע עם כאב הפרידה הבלתי נסבל הוא השתמש בהגנה של התנתקות עם גוון אוטיסטי, בהיצמדות פיסית בלתי פוסקת להוריו ובאמצעים קונקרטיים כמו קשירה עצמית בחבלים, שאיפשרה לו לחוות את חלקיו מחוברים יחד, ולא "מתמוססים" או "מתפרקים". מוסבר הצורך בהתאמה של טכניקת הטיפול למקום הראשוני בו הילד נמצא, ומודגש הצורך בכניסה חוויתית קונקרטית לעולמו כאוביקט לא-ממש-נפרד, ונתון לשליטתו, כאשר רק בהדרגה מתאפשרת התחלה של עבודה ברמה סימבולית וניסיונות ראשוניים לקיום עצמאי כאדם נפרד.