כרך י"ח, חוברת 1,

הנחת העבודה במחקר זה הייתה שימצא הבדל בין נשים הרות אשר ילקו בדיכאון לאחר לידה לבין אלה אשר לא ילקו בו כתוצאה מן ה'עבודה הרגשית' בחלום. דהיינו: ביטויי חרדה ודאגה — גורמי הלחץ – יופיעו פחות בחלומותיהן של נשים אשר יסבלו מדיכאון זה. 166 נשים רואיינו במהלך הטרימסטר האחרון להריונן הראשון. הריאיון כלל שאלון נתוני רקע ואיסוף חלום. בשלב השני רואיינו הנשים כ-6 עד 10 שבועות לאחר הלידה, והועבר להן שאלון EPDS. ממצאיו של מחקר זה תומכים בהשערה שניתן להבחין בין שתי קבוצות נשים: נשים בהריון אשר ילקו בדיכאון לאחר לידה ונשים בהריון אשר לא ילקו בו, לפי החלומות אשר הן חולמות. בעזרת כלי ניתוח חלומות מקובלים, נמצא מספר גדול יותר של חלומות לא נעימים וחלומות המבטאים חשש בקבוצת הנשים בהריון אשר לא לקו בדיכאון לאחר לידה. המסקנה העולה ממחקר זה היא כי בקרב מרבית הנשים אשר לא סבלו מדיכאון לאחר לידה, נעשתה "עבודה רגשית" בעזרת החלום, בקרב מרבית הנשים אשר לא סבלו מדיכאון לאחר לידה לא נעשתה "עבודה רגשית" בעזרת החלום.