כרך י"ח, חוברת 1,

המאמר סוקר את חיי פרנצי ואת עבודתו, עם דגש על יחסיו האישיים והמקצועיים המשולבים עם פרויד, ועל תרומותיו בתחום הטכניקה הטיפולית, החל ב"הפנמה והעברה" וכלה ב"יומן הקליני" וב"בלבול השפות בין המבוגרים לילד". הטיפול הפסיכואנליטי בן זמננו, טוען המאמר, אינו יצירתו של פרויד לבדו, אלא פרי היחסים בין פרויד לפרנצי, כדיאדה מפרה. הדיאלקטיקה בין השניים מגדירה את המרחב בו מתנהל השיח הפסיכואנליטי הנוכחי, והכרחי להכיר ולהעריך את עבודת שניהם כדי להבין את דרכי התפתחותו של הטיפול הפסיכואנליטי.