כרך י"ז, חוברת 3,

במאמר מתוארים מימצאי סקר של כל התלונות שהוגשו לוועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, בין השנים 1986-2000. ניתוח התלונות נעשה לפי: מהות התלונה, העקרונות המנחים של קוד האתיקה אליהם מתייחסת התלונה, הסטנדרט האתי שאותו הפר הפסיכולוג לפי תלונתו של המתלונן; מי נפגע כתוצאה מהתלונה, איפיונים של המתלונן והנילון, כיצד טיפלה ועדת האתיקה בתלונה ומה הייתה החלטתה בקשר לתלונה. המימצאים העיקריים הצביעו על עלייה דרסטית במספר התלונות המוגשות לוועדת האתיקה בשנים 1998-2000. הדיון בממצאים אלה מתבסס על הסתכלות במציאות ובסביבת העבודה הפסיכולוגית המשתנה בארץ, על רקע החלתו של חוק זכויות החולה 1996, עידכון קוד האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 1998, ותמורות נוספות במארג היחסים בין פסיכולוגים ומקבלי השירות.