כרך י"ז, חוברת 3,

כוונתי במאמר לחקור שאלה שמתעוררת בקריאת הביוגרפיה של היינץ קוהוט שכתב צ'ארלס סטרוזיר. קוהוט מתואר שם כמי שלאורך שנים דחה את יהדותו. בעזרת מושגים שקוהוט פיתח ובעזרת הביוגרפיה, נוכל לענות על השאלה: כיצד הדחייה היא פועל יוצא של מאבק על שלֵמות העצמי (self cohesiveness)? כך נוכל להימצֵא בעמדה כמו טיפולית כלפי אדם שלא תמיד קל היה להיות אמפתי כלפיו. עם זאת, כהוגֶה, היה לו אומץ וכשרון לזהוֹת את המכניזם שאחראי לחיצוי האנָכי – כמו זה שהתקיים בו ביחס לזהותו כיהודי.