כרך י"ז, חוברת 3,

אחת המטרות שמציבה לעצמה הפסיכותרפיה הפסיכודינמית היא לעזור למטופל להגיע למודעות רחבה יותר באשר לדפוסים הבלתי מסתגלים שבתוכם הוא שבוי. ההנחה העומדת בבסיס מטרה זו היא ששינוי דפוסים אלה מותנה, בראש ובראשונה, בהכרה בקיומם, כלומר בהשגת תובנה ביחס אליהם. למרות חשיבותה הרבה של התובנה עבור תהליך השינוי הטיפולי, המטופלים מציגים לעתים קרובות תובנה מוגבלת לגבי דפוסי התנהגות לא סתגלניים ואף הרסניים. ייתכן כי שורשי צמצום התובנה נעוצים בפחד מפני האפשרות שתובנה זאת אכן תביא לשינוי. המאמר הנוכחי דן בתפקיד הפסיכולוגי החיוני של צמצום התובנה כהגנה על עצמי פגיע בקרב מטופלות עם אנורקסיה וביחס האמביוולנטי שמגלות מטופלות אלו כלפי אפשרות השינוי ביחס להחלמה.