הטיפול כ'מקום בטוח' – טיפול משפחתי כבסיס התקשרות בטוח בהפרעות אכילה
ד"ר יעל לצר , ד"ר ציפורה הוכדורף , ד"ר איתן בכר , לאורה קנטי
כרך י"ז, חוברת 3,
2003
עבודה זו באה לבדוק את הקשר בין דפוסי התקשרות ואווירת משפחה לבין הפרעות אכילה, וכן את ההשלכות הטיפוליות הנובעות מקשר זה. במחקר השתתפו 25 נערות ונשים צעירות שסבלו מאנורקסיה נרווזה (א"נ) ו-33 נבדקות שסבלו מבולימיה נרווזה (ב"נ), אשר טופלו במרפאה להפרעות אכילה. קבוצת הביקורת כללה 37 נבדקות בהתאמה של גיל. הנתונים נאספו באמצעות שאלוני דיווח עצמי, אשר בדקו אווירת משפחה ודפוסי התקשרות. עידוד נמוך לצמיחה אישית ודפוס התקשרות לא בטוח נמצאו כמבחינים במשפחות להן בת הסובלת מהפרעות אכילה. ייתכן שמימצאים אלה מצביעים על קושי של משפחות אלו לעודד את ילדתם להתנסות בחוויות מחוץ למשפחה במהלך שלב ההיפרדות והניפרדוּת. במאמר הנוכחי יוצגו ההשלכות הטיפוליות של מימצאים אלה, ותובא פרספקטיבה נוספת בטיפול משפחתי בהפרעות אכילה. יוצע מודל טיפולי משפחתי המשלב עידוד לצמיחה אישית יחד עם בניית בסיס התקשרות בטוח כמנוף להיפרדות מהסימפטום בדרך לבניית זהות חדשה.
הורדת המאמר
