על החרדה : הערות על אֵם כל האָפקטים
ד"ר ערן רולניק
כרך י"ז, חוברת 3,
2003
החרדה, אֵם כל האָפקטים ובת-לוויה נצחית לקיום האנושי, זוהתה על-ידי פרויד עוד בתחילת דרכו כבעיה העיקרית הניצבת בפני התיאוריה הפסיכואנליטית. היא שבה ועולה בחיבוריו בגירסאות שונות על פנית תקופה של למעלה משלושים שנה. המאמר דן ב"עכבה, סימפטום וחרדה" (1926) – החיבור הגדול האחרון שפרויד כתב בנושא, וסוקר כמה מהתמורות שחלו במושג החרדה בתיאוריה הפסיכואנליטית, למן עבודותיו הראשונות של פרויד ועד היום. בחלק האחרון של המאמר מוצעות מספר הרחבות היסטוריות-תרבותיות לדיון הקליני בסוגיית החרדה.
הורדת המאמר
