פֶטישיזם - זיגמונד פרויד
דויד זינגר
כרך ט"ז, חוברת 3,
2002
מאמר זה של פרויד נכתב בשנת 1927, וזהו תרגומו הראשון לעברית. המאמר מעורר עניין מיוחד מכמה סיבות. ראשית, זהו ניתוח יצירתי ומבריק של אחת הפרברסיות הבולטות, תופעה פאתולוגית מעוררת השתאות, שקשה מאוד להסבירה ללא עזרת החשיבה הפסיכואנליטית. שנית, אנו מוצאים כאן ביטוי לאחת ההיפותזות מעוררות-המחלוקת ביותר בתיאוריה של פרויד על המיניות, קרי הנחתו שעבור ילדים המבנה האנטומי הגברי נתפס ככלל-אנושי, וכאשר הם מגלים את המבנה האנטומי הנשי, הם רואים אותו כתוצאה מבהילה של סירוס (מחברים פסיכואנליטיים רבים הציעו מאז מודלים חילופיים, המניחים מודעות מוקדמת גם לנשיות). שלישית, זהו אחד המקורות הבולטים לרעיון הפיצול (splitting), אשר עם השנים הפך לנושא חשוב בפסיכואנליזה, בצד רעיון ההדחקה שהיה מרכזי יותר עבור פרויד. בעזרת מושג ההכחשה ופיתוח האפשרות של קיום בו-זמני של הכרה במציאות והכחשתה כאחד, מפתח כאן פרויד אופציה מרתקת להבנת התמודדותנו עם מציאות חיצונית מאיימת בכל תחומי החיים.
הורדת המאמר
