כרך ט"ז, חוברת 3,

במאמר נציג את התרומה באיתור וזיהוי חווית הפגיעה הטרום-מילולית באמצעות טיפול בתנועה. ייחודו של הטיפול בתנועה במתן מקום מרכזי לחוויה הגופנית הקודמת להבנה המילולית. התהליכים הטיפוליים, ובכללם תהליכי ההעברה וההעברה הנגדית, מתרחשים במהלך הטיפול בתנועה בחוויה פיסית תחושתית ורק לאחר מכן מתפרשת משמעותם באופן קוגניטיבי. חווית הפגיעה המינית בילדה, שהטיפול בה יוצג במאמר, נשמרה בקודים פיסיים והיתה אצורה בתוך תלכיד זיכרון מוטורי רגשי ארכאי, ללא נגישות ישירה לזיכרון מילולי של הטראומה החבויה בתלכיד זה. אולם, ביטוייה הפתולוגיים של פגיעה מוקדמת זו באים לידי ביטוי בקשיי תיפקוד חברתיים רגשיים שלא נמצא להם הסבר גלוי. בתהליך הטיפולי המוצג במאמר, לאחר שנבנתה מערכת אֵמון, התרחש תהליך העברה שבו הותקו התחושות הפיסיות של הפגיעה הטראומתית מן הילדה למטפלת בתנועה. אותות אלו נקלטו בגופה של המטפלת כחוויה של פגיעה גופנית בה-עצמה, והם שאיפשרו אינדיקציה מרמזת לקיומה של חוויה טראומתית לכודה אצל הילדה. ההבנה הקוגניטיבית של תחושות הגוף, כפי שנחוו על-ידי המטפלת בתנועה בתהליך ההעברה מהילדה המטופלת, הביאה לאיתורה וזיהויה של הפגיעה ולתחילתו של תהליך הסיוע והשיקום.