טיפול משפחתי במתבגרים חולי סוכרת תלויית-אינסולין (IDDM) : סיקור ספרות והצגת מקרה
גאולה גרוסמן
כרך ט"ז, חוברת 3,
2002
אדם שמקבל דיאגנוזה של סוכרת תלוית-אינסולין (IDDM) צריך, כמעט מיידית, לספוג מידע, לשנות הרגלים ולאמץ התנהגויות חדשות. הדחק הנובע משינויים אלה ומההבנה שסוכרת והסיכונים הנלווים לה יהוו לצמיתות חלק בלתי-נפרד מהחיים גובה מחיר. חולים רבים מתקשים לציית להוראות רפואיות ומפתחים דיכאון וחרדות. ייתכן שפועלת אינטראקציה מעגלית: מחד, הורמוני דחוק (stress hormones) עלולים להחמיר את הפיסיולוגיה של סוכרת, ומאידך, שיבוש מערכות הורמונליות על-ידי הסוכרת עלול להגביר את פגיעות חולה-הסוכרת למצבי לחץ. כאשר ילדים או מתבגרים חולים בסוכרת, משפחותיהם נתונות בלחץ. ייתכן שסוכרת בלתי-נשלטת ('סוכרת שבירה') קשורה לתפקיד המיוחד שהמחלה תופסת בחיי המשפחה. ההתערבויות הפסיכותרפויטיות כוללות טיפולים פרטניים, קבוצתיים ומשפחתיים. קיימת עדות סבירה שהתערבויות אלו משפרות במישרין את איכות חיי החולים ומשפרות בעקיפין ציות למשטר רפואי. אין הוכחות משמעותיות להשפעה ישירה של התערבויות פסיכותרפויטיות על ציות, ודרוש מחקר נוסף. נציג מקרה של טיפול משפחתי במתבגרת חרדית עם 'סוכרת שבירה'.
הורדת המאמר
