כרך ט"ז, חוברת 3,

בעשרים השנים הראשונות ביצירת התיאוריה שלו הניח פרויד שכלל הפונקציות, היוצרות את המבנה הנפשי-מחשבתי, מאורגנות לפי שתי צורות או עקרונות חשיבה שונים. הוא כינה צורות אלו – 'התהליך הראשוני' ו'התהליך המשני'. ה'תהליך המשני' זוהה עם החשיבה ההגיונית והאני, וקל לעקוב אחר השינויים שעבר המושג בהמשך עבודותיו של פרויד. מושג 'התהליך הראשוני', לעומת זאת, נעלם מעבודותיו המאוחרות – ללא שום הסבר. המאמר עוקב אחר השינויים שעבר 'התהליך הראשוני' בחשיבה של פרויד ובוחן את הקשר שלו לטכניקה האנליטית ולמתודת המחקר שלו. חקירת הגלגולים שעבר 'התהליך הראשוני' מלמדת שתהליך התפתחות הרעיונות של פרויד כולל גם מושגים שאת כיוון השתנותם אפשר לתאר כ'רגרסיבית'. השלכותיהם והשפעתם של אלה על הקליניקה והמחקר הקליני מגיעות עד ימינו.