כרך ט"ז, חוברת 1,

המאמר דן בבחינות סוף ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית, ובו אנתח את ההשפעות של מניעים ורגשות מודעים ולא מודעים על תהליך הבחינה, את האינטראקציות בין בוחנים ונבחנים ובתוך צוות הבוחנים, בשלבי ההכנה, בבחינה עצמה ולאחריה. דרך הדיאלוג הפנימי המתרחש אצל בוחנים ואצל נבחנים שונים מובאות תופעות של העברה והעברה נגדית, הנבדקות לאור תיאוריות פסיכואנליטיות שונות, כולל תיאורית יחסי-האובייקט והגישה ההתפתחותית. אציע גישה הרואה בבחינה שלב התפתחותי, כעין טקס חניכה, ומנסה למנוע הפיכת הבחינה למאורע טראומתי. על הבוחן לבחון ברצינות ובאחריות לא רק את רמת הידע והכישורים של הנבחן, עליו גם לאמץ עמדה הנותנת אישוש להישגיו ההתפתחותיים, ומאפשרת את השתלבותו בקהילת המומחים.