כרך י"ד, חוברת 2,

המאמר על שני חלקיו עוסק בתגובות דיכאוניות שפיתחו מהגרים צעירים מברה"מ לשעבר זמן קצר לאחר הגירתם לישראל. בחלקו הראשון בחוברת הקודמת, תיארנו דינמיקות טיפוסיות במשפחות המוצא של הצעירים וליקויים טיפוסיים באישיותם הפרה-מורבידית. כמו כן – הציפיות החיוביות שלהם מההגירה, שתוסכלו עקב הנסיבות המסובכות של החיים עם משפחותיהם בישראל, וכיצד נלכדו הצעירים במילכוד תוך-נפשי ומשפחתי, אשר מנע מהם להגשים בישראל את משאלותיהם להיפרדות מההורים, לאינדיבידואציה אישיותית ולעצמאות תיפקודית. בתגובה פיתחו תחושות חוסר אונים וחוסר תקווה שהובילו לדיכאון. בחלק שני זה של המאמר, נתאר את התהליך הפסיכותרפויטי שנוהל בשפה הרוסית והיווה חוויה לא מוכרת למטופלים אלה. כמוכן נציע מודל אקלקטי להבנת תסמונת זו, המשלב מספר גישות תיאורטיות משלימות.