כרך י"ב, חוברת 2,

במאמר נידונות ההשלכות הקליניות, האתיות וההכשרתיות של הדרכה כחוזה דו-צדדי בין המדריך לבין המודרך/המטפל, מחד, ובין המדריך לבין הלקוח כמקבל טיפול, מאידך. למדריך אחריות אתית על הטיפול כשלמטפל אין עדיין רשיון מקצועי, ועליו לוודא ששיטת הטיפול מתאימה לסטנדרטים המקובלים במקצוע. סטנדרטים אלה כוללים הכרה בקיומו של חוזה הדרכה דואלי, המקיף את הלקוח והמטפל המודרך. החיפוש של המדריך והמודרך אחר האיזון המתאים בין סובלנות וקבלה לבין בקרה וליווי בעבודה הטיפולית של המודרך איננו קל. בתחום שמהותו קבלת האדם ללא סייגים, על יתרונותיו וחסרונותיו, יש קושי למדריכים ומודרכים כאחד בקביעת גבולות המתבקשת לעיתים בתהליך ההכשרה. שני הבטים העומדים בבסיסו של תהליך ההדרכה - הקשר הבין אישי ו modelling - מעצבים את אופן הלימוד של המודרך. כאשר מחוייבותו של המדריך להתפתחות המודרך-המטפל אינה מתיישבת עם מחוייבותו ללקוח - שיקולים קליניים, אתיים ונכשרתיים צריכים לנטות לצד של טובת הלקוח. קטעים קליניים ידגימו את המורכבות של שמירת הנאמנות לצרכי המודרך והמטופל.