כרך י', חוברת 3,

המאמר הנוכחי משרטט קווי מתאר ראשוניים של מודל אפשרי לגישור ואיחוי הקרע בין הגישות הפסיכואנליטיות השונות. הגישה המפורטת בו מחזיקה ברעיון, כי שתי ההנעות העיקריות של האדם ושני צירי ההסתגלות העיקריים שלו, הם הצורך בשליטה והצורך בהשתייכות ובקשר בין-אישי. נטען, כי צרכים אלה נמצאים במתח ובקונפליקט אינהרנטי. לפי המודל הנוכחי, המימד הנרקיסיסטי קשור למערכת הפיקוח וההיזון החוזר על מצב צירי ההסתגלות ומימדיהם בעצמי. משוער, כי מצבים פתולוגיים שונים עשויים להיות קשורים באופן מובהק יותר לקונפליקט בין צירי ההסתגלות העיקריים או מאופיינים על-ידי סיבוך הגנתי של מערכת הפיקוח עליהם – כלומר על ידי המימד הנרקיסיסטי. משוער בעקבות זאת, כי מאופיים השונה של מצבים אלה נגזרות גישות טיפוליות שונות. במאמר נדונה האפשרות לשלבן תחת קורת גג תיאורטית אחת.