כרך י', חוברת 3,

בעבודה הנוכחית מוצגות שתי התייחסויות לתוקפנות שמפגין המטופל. הגישה הקלייניאנית רואה את התוקפנות כמולדת, הרסנית תמיד ובעלת תפקיד מכריע בעיצוב האישיות. לכן, חלק מרכזי בטיפול הקלייניאני מכוון לעמת את המטופל עם תוקפנותו. הגישה הקוהוטיאנית לעומת זאת, רואה את התוקפנות תמיד כתגובתית. המטפל, לפי גישה זו, פוגש את התוקפנות של המטופל, לא בעימות 'מבחוץ', אלא בראייה 'מבפנים', המחפשת באופן אמפתי ומתוך זווית הראייה של המטופל את ההשתלשלות שהוליכה לתוקפנות. בעבודה הנוכחית נטען שהגישה הקוהוטיאנית מאפשרת מפגש רב-מימדי, מקיף, מגוון וחקרני יותר עם התוקפנות, ויעדי הטיפול בתוקפנות מרחיקי לכת יותר. מובאות דוגמאות קליניות להדגמת העקרונות המתוארים.