קולות ומילים במפגש הטיפולי
משה לנדאו
כרך י', חוברת 2,
1996
התקשורת הבלתי מילולית, מחד, והשימוש ההגנתי בתוך המפגש הטיפולי במילים, העשויות למלא פונקציה של אובייקט וצורה אוטיסטית לפי טסטין, מאידך, עשויים להפגיש את המטפל עם אי-הבנות, אי-ידיעה ותחושות חוסר אונים קיצוניות. ניתן להתייחס לתקשורות אלו כלביטוי של האָפקטים והחרדות האופייניות לפוזיציה האוטיסטית-מגעית. רעיונותיו של בולס, לגבי המטפל כהיבט של האובייקט המתמיר, עשויים להאיר מפגשים אינטנסיביים אלה. אנסה להבהיר על-ידי דוגמאות קליניות העוסקות בקולות, מחד, ובמילים המהוות אובייקטים וצורות אוטיסטיות, מאידך, את הרעיונות והמחשבות הללו.
הורדת המאמר
