כרך ט', חוברת 3,

מאמר זה הוא סקירת התופעה של קבוצות לעזרה עצמית. הקבוצות מוגדרות כספונטניות, ראשוניות, 'פנים אל פנים', מכוונות מטרה, ללא בירוקרטיה, ודוגלות בתורה מוסרית. התופעה עתיקה כמו ההיסטוריה האנושית, ובעלת מקורות דתיים רחבים. המקורות החילוניים לתופעה: השפעת המודרניציה והניכור; חוסר יכולת של השירותיים המקצועיים לעמוד בהיקף הצרכים; ביקורת על ההגמוניה המקצועית; וולונטריזם ופרגמטיזם. תהלכי העזרה העצמית כוללים: הזדהות; התחלקות; אלטרואיזם ו'תרפיית העוזר'; הקמת רשת חברתית יציבה ו'אחווה'; הדדיות ואינטנסיביות ביחסים; הסרת תיוג.