כרך ט', חוברת 2,

מחקר זה בודק שינויים לאורך זמן ביחסי הנישואים של חיילים, שנפגעו בתגובת-קרב במהלך מלחמת לבנון. ארבעים ותשע נשים של נפגעי תגובות קרב ו-31 נשים של חיילים, שלא נפגעו, רואיינו שש שנים אחרי המלחמה בנוגע ליחסי הנישואים שלהן בארבע נקודות זמן, החל מהשלבים הראשונים של הנישואים ועד לשנה האחרונה. לראיונות נערכו ניתוחי תוכן והמעריכים דירגו את יחסי נישואיה של כל נבדקת על תשעה מימדים בכל אחת מארבע נקודות הזמן. זוגות, בהם הבעל נפגע בתגובת-קרב, נמצאו מאופיינים בכל ארבע נקודות הזמן בקונפליקט רב יותר, ובאינטימיות, קונצנזוס, לכידות ואקספרסיביות נמוכים יותר, בהשוואה לזוגות שבהם הבעל לא נפגע בתגובת-קרב. כמו כן מורים המימצאים כי בעקבות תגובת-קרב חלו שינויים בשלושה היבטים ביחסי הנישואים – הקונפליקטים גברו והיתה ירידה, הן במידת שביעות הרצון והן בלכידות. עם זאת, במשך הזמן היתה חזרה לרמות שלפני המלחמה בהיבטים אלה. בנוסף, נצפו שינויים ששיקפו מעברים נורמטיביים במהלך שלבי ההתפתחות של המשפחה שהתרחשו במהלך הזמן בשתי הקבוצות.