כרך ח', חוברת 1,

בד בבד עם השינוי שחל בהמשגת הפסיכואנאליזה – המעבר משיוכה למדעי הטבע להמשגתה כמדע פרשני, הרמנויטי – גובר הדגש על מרכזיות התיאוריה הקלינית והמתודה הפסיכואנאליטית, וכן העניין האישי הייחודי של פיתוחה בידי פרויד. בהקשר זה מקבלים תיאורי המקרה של פרויד משנה חשיבות. עם תרגומו לעברית, לראשונה, של מקרה 'דורה' סוקר המאמר את פרטיו העיקריים, על סמך ידע ביוגרפי חדש על המטופלת (אידה באואר) ומשפחתה; וכן את תולדות הדיון הביקורתי עליו, הן בידי פסיכואנאליטיקאים והן בקרב היסטריונים, מחברים פמיניסטים וחוקרי ספרות.