כרך מ, חוברת 3

המאמר מתאר כיצד שלטון רודני המתבסס על כוח, שקר, דיסאינפורמציה ושליטה על המחשבות משפיע על נפש הפרט. כשהמסר השלטוני הוא שאסור לחשוב באופן עצמאי, לגלות סקרנות, להטיל ספק ולשאוף אל האמת, ההנהגה למעשה אוסרת על האזרחים לראות את המציאות כמות שהיא ובכך מעוורת את עיניהם ומעוותת את תפיסתם. אטען שסובייקט הגדל באווירה כזאת מפנים את האספקטים המעוורים שהשלטון מפעיל עליו, וכי הם פועלים בנפשו באופן שאכנה 'האובייקט המעוור המופנם'. האובייקט המעוור המופנם יעוות את תפיסת המציאות, יפגע בהתפתחות הדחף האפיסטמופילי (הדחף
לידע) והסקרנות ויתקיף את יכולתו של האדם לחשוב ולהכיר את האמת הנפשית שלו.