ניצנים של תקווה: לחשוב "אן אלווארז" בחדר הטיפול (עמ' 247-240)
ד"ר אורית יפה
כרך מ, חוברת 3
2026
אחת התרומות המרכזיות של אלווארז לשיח הטיפולי היא הדגש על חשיבות העונג והחוויות החיוביות בתהליך ההתפתחות הנפשית, במיוחד בעבודה עם ילדים נפגעי טראומה והתעללות, שההיעדר והכאב שליטים בחייהם המציאותיים והנפשיים. במאמר אסקור את תפיסתה הטיפולית של אלווארז בהקשר זה, תוך התייחסות לדיוניה התיאורטיים עם פרויד, קליין וביון. העקרונות המנחים בחשיבתה של אלווארז מוצגים בעזרת דוגמאות קליניות מחדר הטיפול, תוך הדגשת האופן שבו אנו יכולים לבחור לפרש רגעי קִרבה וקֶשר, והתמקדות באפשרות להזמין לחיבורים בין רגשות סותרים ומציפים דרך התבססות על ה"יש" הנוכח במפגש הטיפולי.
DOI:
10.65830/LMDV4021Oy37
