כרך מ, חוברת 2

מאמר זה עוסק בכפיית החזרה בטראומה ומעלה את הטענה שלצד האטיולוגיה הטמפורלית, הרואה בחזרה תנועה ליניארית שנעה מהעבר להווה או מפני השטח למעמקים, קיימת חזרה נוספת המתפשטת באופן מרחבי ולא־ליניארי. אפשר למצוא עדויות לקיומה של 'חזרה מרחבית' זו בכתבי פרויד ובגילומים מגוונים של הטראומה — בתיאוריה, בקליניקה ומחוצה לה. אשלים את תיאורה דרך הפילוסופיה של דלז וגואטרי, הנחשבת כאנטגוניסטית לפסיכואנליזה, ובפרט רעיון ההחזרה ומושג הריזום, המתאר צורת התפשטות מרחבית, פרדוקסלית ושטוחה. בעזרת אינטגרציה תיאורטית זו אציע שלצד הסבל הנפשי הכרוך בכפיית החזרה, ניתן לראות בה גם גילום לשאיפה נפשית לאיחוי מרחבי ויצירתי ביחס לטראומה. הצעה למשמעות ההמשגות לקליניקה יודגמו בווינייטה טיפולית.