כרך ל"ט, חוברת 3

מדור מחקר בפסיכותרפיה:

המאמר הנוכחי סוקר גוף מחקר בן שלושה עשורים, הבוחן את השלכות העבודה במרחב האונקולוגי על אנשי הצוות המטפל. תוך שילוב נקודת מבט קלינית ותיאורטית, מודגשות השלכות החשיפה המתמשכת לסבל, גסיסה ומוות, בקרב רופאים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים. המאמר מתמקד בתשישות חמלה, טראומתיזציה משנית, תחושות כישלון, אשמה, חוסר אונים ותהליכי אבל של אנשי הצוות על מטופליהם. מוצגים ממצאים אמפיריים המעידים כי פרשנויות סובייקטיביות, מיקוד שליטה, אוריינטציות התקשרות ורכיבי אמפתיה שונים הם אלה המתווכים את השפעת החשיפה, ולאו דווקא היקפה האובייקטיבי. נבחנת האפשרות שאשמה, על אף היותה מכבידה, משמשת כמנגנון לוויסות תחושת חוסר האונים, ומובאת התייחסות לאבל שאינו מוכר חברתית (disenfranchised grief). המאמר קורא להכרה באנשי הצוות כסובייקטים שלמים ומתמודדים, ולהתערבויות תומכות שיאפשרו המשך עבודה מתוך חמלה, סוכנות פנימית ותחושת משמעות, גם במפגש המתמשך עם מוות וסבל.