כרך ל"ט, חוברת 3

עבודות מקוריות:

המאמר עוסק במושג "אורפה" של פרנצי. אורפה היא פונקציה נפשית המתעוררת בעקבות טראומה, ומייצגת את כוחות החיים וההישרדות הנפשית. אעמיק בתקווה הגלומה באורפה ובייחודיות האינטרסובייקטיבית שלה — חיפושיה אחר זולת ממשי לצורך חיבור בין־נפשות וחיבור תוך־נפשי של חלקי הנפש הדיסוציאטיביים. אציע שחלק מהותי בטיפול בטראומות מוקדמות הוא מפגש בין אורפות: בין האורפה של המטופלת לבין האורפה של המטפלת. אדגים מפגש זה, 'מפגש בחשיכה', בתיאור מקרה, ואמחיש, בהשראת אומנות השברים היפנית — קינצוּגי (Kintsugi , 'חיבור מוזהב'), כיצד מפגש בין אורפות יוצר חיבור בין שברי הנפש של המטופלת ושל המטפלת, ומאפשר תנועה נפשית, איחוי של שברי הנפש והחיָאת העצמי.