כרך ל"ט, חוברת 3

עבודות מקוריות:

במאמר זה אלווה את הסימנים המטרימים במטהפסיכולוגיה של קוהוט בנושא העברה. אתייחס לשתי עבודותיו הראשוניות, שנכתבו בשנות החמישים עת סיים את הכשרתו כאנליטיקאי במכון בשיקגו. בשני מאמרים אלה קוהוט טוען שכל העברה היא חזרתית, אך לא כל חזרתיות היא העברה. בתחילת דרכו ראה קוהוט את ההעברה במובנה הקלאסי — כנוירוזת העברה. לצִדה הוא זיהה עולם שלם של חוויות רגשיות, בין השאר, של פגיעות ועלבון, עולם של צורך בעידוד בביטחון ובהרגעה. עולם שנתפס תחילה כ־לא העברתי. אראה כיצד כבר בשתי עבודות חלוציות אלו ניתן לזהות את עיקרי רעיונותיו של קוהוט, כפי שיבשילו בהמשך עד להכללתו של עולם רגשי זה בהעברת זולתעצמי. מבט היסטורי זה מסייע בהבנת מלוא משמעות התרומה של פסיכולוגית העצמי על עומקה ורוחבה.