כרך ז', חוברת 1,

מטפלים בילדים, שסבלו מהתעללות הוריהם, נתקלים לעיתים קרובות בתופעה של הסתרת ההתעללות בד בבד עם תיאור אידיאלי של ההורים. במאמר זה יש ניסיון להסביר תופעה זו אצל ילדים בעלי אישיות גבולית. התיזה המרכזית מבוססת על התפישה, שפותחה על-ידי מחברים שונים, לפיה שמירת סוד היא ביטוי להתפתחות מאוחרת, לאחר השלמה יחסית של תהליכי ההיפרדות והאינדיבידואציה שהביאו לגיבוש עצמי. ילדים בעלי אישיות גבולית לא הצליחו לגבש עצמי משלהם ומשום כך אין לראות בהסתרת ההתעללות משום שמירת סוד או פרי השימוש במנגנון ההדחקה. התופעה מבוססת על מנגנוני הגנה ראשוניים של פיצול, השלכה, ביטול, וכן על מילוי תפקיד לשם השגת ביטחון קיומי. שני מקרים מוצגים כהדגמה לרעיונות אלה.