כרך ו', חוברת 3,

התכחשות מהווה מנגנון בסיסי בקריאה של סיפורי בלשים. התכחשות נחקרה ומוגדרת כהגנה מפני המשמעויות במציאות, שמתנגשות עם התיאוריות על המציאות שיש לאדם. בהתכחשות מתנתקת המשמעות של העובדות והנתפס נשאר, אך הוא בלתי מזוהה. תהליך ההתכחשות אופייני לאמונות טפלות, לפטישיזם ולתופעות תרבותיות מסויימות. אופיה של ההתכחשות בסיפורי בלשים והאירגון מחדש של משמעות, המתרחש כתוצאה מקריאה של טכטסים אלה, מתבהרים בקריאת "המכתב הגנוב" של א.א. פו ו"המוות והמצפן" של ח.ל. בורחס. שם ההתכחשות, שהיא הנושא המרכזי בטכטסטים, מתרחשת בעת ובעונה אחת גם בתהליך הקריאה. ניתוח תהליך ההתכחשות בקריאת ספרות בלשית מאפשר להבחין בין טכסטים, המעוררים חוויה של "מוזרות", מודעות לקומפולסיה של חזרתיות, לבין טכסטים אשר בקריאתם נחווית המודעות להתכחשות כפתרון וסגירת מעגל.