כרך ו', חוברת 3,

תגובות לחץ נפשי אצל תלמידים נמדדו כחודש לאחר מלחמת המפרץ באיזור שנפגע מטילים ובאיזור שלא נפגע מטילים. תלמידי כיתות ה', ז', י' (N=492) מילאו סידרה של שאלונים: שאלון חשיפה לטראומה, שאלון תגובות לחץ ושאלון פוסט-טראומה. נוסף על כך, העריכו המחנכים את התיפקוד החברתי והלימודי של התלמידים בעת עריכת המחקר בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. ניתוח גורמים איבחן שני מרכיבים לטראומה: 1. דרגת החשיפה לסכנה, ששיקפה נתונים אובייקטיביים כמו מרחק מגורי התלמידים ממקום נפילת הטילים, ונזקים מוחשיים ברכוש ובנפש שנגרמו להם ולמכריהם; 2. הערכת הסכנה, ששיקפה תפיסה סובייקטיבית של פגיעות ואיום לעצמי ולקרובים, שחוו התלמידים במלחמה. ההשערות בדבר השפעת דרגת חשיפה לטראומה וגיל הנחקרים אוששו: אצל תלמידים באזורים שנפגעו נמצאו תגובות חריפות יותר מאשר אצל תלמידים באזורים שלא נפגעו; ובאיזור הנפגע חומרת התגובות הייתה קשורה קשר ישיר לדרגת החשיפה לסכנה – מרחק המגורים ממקום נפילת הטילים ומידת הנזקים ברכוש ובנפש, שנגרמו למשיבים ולקרוביהם. אשר לגיל, התלמידים מכיתות ה' דיווח על לחצים נפשיים יותר מעמיתיהם בכיתות הגבוהות. תגובות חריפות של לחץ נפשי לוו בירידה בלימודים, אך לא נמצאו קשורות לירידה בתיפקוד החברתי. מניתוחי תסוגה (רגרסיה) הוברר, כי תגובות לחץ לאחר המלחמה קשורות להערכה הסובייקטיבית של הסכנה, לדרגת החשיפה האובייקטיבית לסכנה ולגיל המשיבים. ההערכה הסובייקטיבית של הסכנה הייתה המבחין העיקרי בין תלמידים בתחום הקליני של סימפטומטולוגיה לבין עמיתיהם שלא נכללו בקבוצה זו.