כרך ו', חוברת 3,

מושג תת-ההכרה מהווה אבן פינה בהבנת התנהגות האדם. במשך שנים התופעה שהמושג מייצג לא הייתה נגישה לחקירה מדעית, ותת-ההכרה נשאר בגדר תעלומה. הפסיכואנאליזה, כתורה המקיפה ביותר בהבנת התנהגות האדם, התבססה על הסתכלות, אינטואיציה ותובנה תיאורטית ולא עודדה בהכרח חקירה מדעית מדוקדקת. סילברמן וחבריו טענו כי ניתן לבדוק השערות פסיכואנאליטיות באופן מדעי, כולל תהליכים תת-הכרתיים, במעבדה ומחוצה לה. מאמר זה סוקר מחקרים שנעשו על-ידי ובהשראתו של סילברמן, אשר נתנו אישוש מעמיק ראשון למושג תת-ההכרה הדינמי של הפסיכואנאליזה. המאמר מציג את עיקרי הנחות היסוד של השיטה (שיטת האקטיבציה הפסיכודינמית התת-טיפית), המבוססת על עיקרי הנחות היסוד של התיאוריה הפסיכואנאליטית. המאמר מציג גם את הפרדיגמה המחקרית של השיטה ואת כיווני המחקר העיקריים במשך כ-30 שנות מחקר. השיטה הניבה ארבעה כיווני מחקר: מחקרים העוסקים בהגברה והפחתה של הסימפטומטולוגיה הקיימת, מחקרים העוסקים בשיפור ההסתגלות באוכלוסיות ללא מחלות נפש ומחקרים העוסקים בטיפול תת-הכרתי בהפרעות שונות. המאמר מציג, לצד המחקרים המאששים, גם את המחקרים שהניבו תוצאות מעורבות, וכן את אלה שלא הניבו תוצאות חיוביות בהתאם לתיאוריה. כמו כן מעלה המאמר ביקורות עדכניות כלפי השיטה והמחקרים השונים.