כרך ו', חוברת 2,

מאמר זה הינו הצעה תיאורטית להבנת הנשיות במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית, בתחום שנוצר בין קביעתו של פרויד כי "האנטומיה היא הגורל" לבין דבריו של סטולר: "האנטומיה איננה גורל, הגורל הוא מה שאנשים עושים מהאנטומיה". הנחת יסוד בעבודה זו היא שחווית הוודאות התוך-נפשית של הטופוגרפיה הגניטלית היא בעלת משקל רב בתהליכים הפסיכולוגיים המגדירים את הנשיות והזכריות. נציע מושגים חליפייים למושגים שהציע פרויד (תסביך סירוס, קינאת הפניס, ומזוכיזם), כמרכיבי הנשיות "התקינה". מוצגים בעבודה זו תכנים, מבנים ותהליכים ייחודיים לנשיות. תכנים: 1. "תסביך אונס", המתרחש בקונסטלציה האינצסטואלית הנשית. 2. משאלות "פתיחות" (opennes) ו"סגירות" (closeness), הפועלות כמנגנון וויסות באני העליון הנשי. מבנים פנימיים, אשר בתוכם מתרחשים יחסי הגומלין הקונפליקטואליים בין תכני הנשיות: האימגו הנשי והאימגו הזכרי המורכבים ממספר ייצוגים שונים. המאמר מסתיים בתיאור תהליך התפתחות פסיכו-סקסואלית בחמישה שלבים, שבו מתגבשים קווי הייסוד הבסיסיים של הנשיות בהשפעת הזמן והנסיבות: 1. קשר ראשוני עם אובייקט ראשוני, 2. שלב אינצסטואלי נשי, 3.נשיות טרום-מנרקית, 4. נשיות מנרקית, 5. נשיות פוסט-מנרקית.