כרך ה', חוברת 3,

שליטה עצמית היא התנהגות שהאדם מבצע בהיעדר כפיה חיצונית תוך כדי בחירת התנהגות, שהסבירות לביצועה נמוכה מאשר התנהגות מתחרה, מושכת יותר. שליטה עצמית מהווה חלק מהתיאוריות ההתנהגותיות- קוגניטיביות, ועוסקת ביחס שבין האדם לבין הסביבה בה הוא מתפקד. מטרת הטיפול בשליטה עצמית היא להפוך את האדם 'למדען', ללמדו לצפות בהתנהגותו, לקבל אחריות למעשיו, לרכוש כלים אשר יעזרו לו להתמודד עם מצבים מפריעים, ולמעשה להיות אוטונומי ולשנות את חייו בכוחות עצמו. סקירת הספרות תציג את הרקע התיאורטי של השליטה העצמית, תהליך התפתחות השליטה העצמית כחלק מהתפתחות האדם, מרכיבי השליטה העצמית ותחומים בהם הגישה מיושמת בטיפול.