כרך ה', חוברת 2,

נקודת המוצא של מאמר זה היא ההקבלה בין תהליכים התפתחותיים דומים: השוואת הדרכה בפסיכותרפיה למטפל מתחיל לבין אינטראקציה אם-ילד. אחד הצרכים הבסיסיים ביותר ביחסים אלה על פי הספרות הוא הצורך להשאיר את הילד לבד במסגרת נוכחות שולית ומינימלית של ההורה, שאז לומד הילד לגלות את עצמו ולפתח עצמיות אותנטית וייחודית ואוטונומיה אמיתית. צורך זה מקבל משמעויות שונות במהלך ההתפתחות, ממשיך לכל מערכות היחסים הדיאדיות וביניהן גם למערכת היחסים שבין מדריך ומודרך. מועלות מספר סיבות נוספות האופייניות לתפקודי ההדרכה, ונבדקות התוצאות האפשריות לחוסר יכולתו של מדריך לאפשר למודרך להיות לבד במסגרת ההדרכה. מוצגת דוגמה הממחישה את טענות המאמר.