כרך ד', חוברת 3,

במאמר זה אנו מדגימים לראשונה שימוש בפרדיגמת חקר המאורעות למטרות מחקר תהליך בפסיכותרפיה קצרת מועד בגישת מאן. להדגמה נבחרו שני טיפולים מתוך מערך מחקר של תוצאה. שניהם בוצעו על-ידי אותה מטפלת, על-פי סוללת מבחני תוצאה לטיפול. האחד מהם הוגדר כהצלחה והשני כאי-הצלחה. האירועים, שאותרו על-ידי שתי שופטות, הוערכו באמצעות סולם ונדרבילט למדידת תהליכים פסיכותרפויטיים. השתתפות המטופל, מידת האקספלורציה של המטופל, ועוינות המטופל נמצאו כמבחינים בבירור בין שני המקרים. מתוך ניתוח התפתחות הטיפולים נראה כי הטיפול המוצלח יותר התאפיין על-ידי שמירה קפדנית על המוקד. בסוף המאמר מוצע מודל ראשוני לאירוע מוצלח בטדק"מ.