כרך ד', חוברת 3,

מטרת המחקר המדווח - לבנות כלי המודד את כיוון ועוצמת הווקטורים האישיותיים הבסיסיים של הפרט על פי תיאורית האישיות של שוהם. כיוון הווקטורים האישיותיים - וקטור ההפרדה ווקטור האיחוד – קובע את סוג הטיפוס האישיותי: מפריד או איחודי. עוצמתם קובעת את התהליך הטנטלי שהוא כח החיות של הפרט. לפי מודל האישיות של שוחם ניתנים שני הטיפוסים האישיותיים לאיפיון באמצעות 25 דיכוטומיות של תכונות, היוצרות יחד רצף דיאלקטי של אישיות האדם. על סמך תכונות אלו בנו החוקרים שאלון של 151 משפטי חיווי על 25 התכונות. המשפטים ניתנו בשלב ראשון לשופטים בלתי תלויים, הבקיאים בתורתו של שוהם והם דרגו את כיוון ועוצמת המשפטים לאיחוד או להפרדה. בשלב השני הועבר השאלון ל- 271 נבדקים לבדיקת מהיימנותו (a = .67), לאחר תהליך סטטיסטי של בדיקות מהיימנות וניתוח פריטים לכל תכונה בנפרד נתקבלו 36 הפריטים, אשר ריכזו בתוכם 13 תכונות, אשר יחד נתנו מהימנות אלפא של .91 והם שנכללו בשאלון הסופי לבדיקת התיקוף. בשלב השלישי, התיקוף, הועבר השאלון לשתי קבוצות אוכלוסיה לבדיקת יכולתו להבחין בין קבוצה איחודית (42 תושבים ממושב בארץ החיים על פי תורת גורדייף, תורה איחודית במובהק) לקבוצה מפרידה (49 רופאים מתמחים (תחום עיסוק מפריד במובהק) משלושה בתי חולים בארץ). בניתוח שונות חד כיווני בין שתי הקבוצות נמצא הבדל מובהק (p< .04) בין הקבוצה האיחודית לקבוצה המפרידה, כשלקבוצה המפרידה ממוצע גבוה יותר בסך כל הסולמות מהקבוצה האיחודית בהתאם להשערת התיקוף. לסיכום, החוקרים בנו מכשיר בצורת שאלון המסוגל לאבחן את הפרט על רצף האיחוד וההפרדה על פי תיאורית האישיות של שוהם, וככזה הוא משמש כלי איבחוני להערכת אישיות האדם.