כרך ל"ז, חוברת 1

מדור עבודות מקוריות:

למרות שלפי מחקרים כ־ 30%-20% מבין הסובלים מהפרעות אכילה הם אוטיסטים, נראה שרובם אינם מזוהים ככאלה בגלל בעית תת־האבחון הכללית של אוטיזם בתפקוד גבוה. במאמר אצביע על חשיבות זיהויים כאוטיסטים כדי לספק להם הבנה וטיפול מתאים. אציע מודל סיבתי להתפתחות הפרעות אכילה אצלם, המסביר אותן בעיקר כנובעות ממצוקות הקשורות לאוטיזם ובקושי לתת להן ביטוי מילולי ישיר (אלקסיתימיה), כשגורמים נוספים הקשורים לאוטיזם — כמו רגישויות תחושתיות, נוקשוּת או בעיות התארגנות — עלולים להפכן לממושכות ולעקשניות יותר. אציע קווים לטיפול בסובלים מקומורבידיות זו, הכוללים רכיבים כמו סיוע בביטוי רגשי, תיקוף וטיפול בקשיים הקשורים לאוטיזם. הדברים מומחשים דרך סיפורה האישי של אוטיסטית שסבלה מהפרעות אכילה.