כרך ל"ז, חוברת 1

מדור עבודות מקוריות:

במאמר זה אדון ברעיון של הפירוש המצומצם שאותו אכנה בשם "פירוש מינימליסטי", שבו המטפל מציע פירוש קצר, תמציתי, לעתים כאורכו של שיר הייקו. כיוון שהאמת הנפשית היא חמקמקה וניסוחה הוא ניסוח בדיעבד של רגע החוויה הצלול, אציע שלא פעם הפירוש המתבקש יהיה כאורכה של הנשימה. אחקור את האפשרות לפגוש באמת הנפשית מנקודת מבט ביוניאנית ובזיקה אל שירת ההייקו, תוך התייחסות למושג הסזורה על פי פרויד וביון, ולתהום השפה (1) האימננטית הנפערת בטיפול כשרגע זה מבקש להתנסח לכדי מילה ופירוש. יכולתו של התרפיסט לעבד חוויות נפשיות ליסודות אלפא היא שתאפשר מפגש אמיתי של המטופל עם עצמו והחזרה של תנועה נפשית. מפגש זה מקפל בתוכו את היש ואת הנעדר, וכשיר ההייקו הוא מזמין למפגש רגעי של נוכחות צנועה עם האמת הנפשית במהותה המשתנה.