כרך ל"ה, חוברת 3

הגוף הוא זירה מרכזית של פגיעה מינית בילדות. הפגיעה מזיקה ל׳מעטפת חֵיקית׳, מושג הקושר בין הגוף לבין העצמי, ול׳אני־עור׳ הקושר בין העצמי והגוף לשפה. נוצר מעגל אכזרי שראשיתו בפגיעה בגוף, המולידה פגיעה בגרעין העצמי. הנזקים לעצמי מתבטאים (גם) ביחסי הנפגעת עם גופה ולשונה, ומכיוון שגוף־שפה־עצמי מתהווים הדדית, נוצרת פגיעה רוחבית והרסנית בכל הזירות. יוגה־שיחה — אימון יוגה שאחריו טיפול קבוצתי דינמי — מזמנת ומאפשרת מפגש מובנה עם המשולש גוף־שפה־עצמי. דרך מבט על הדיסוציאציה, מאפיין מרכזי ביותר של פגיעה, נראה כיצד יוגה־שיחה מתפקדת כזולתעצמי לנפגעות, ומתוך ׳מענה אופטימלי׳ בשלוש הזירות היא מהווה את ׳מרחב הצורך׳, מרחב בעל פוטנציאל של החלמה.