כרך ד', חוברת 1,

מטרת המאמר היא להבהיר חלק מנקודות המבט האפיסטמולוגיות אשר מנחות את המטפל בתהליך הערכת מחשבת-שווא במסגרת אמונותיו של הנבדק. מוצגות שלוש גישות עיקריות לעניין זה: 1) המטפל כפוזיטיביסט למחצה; 2) המטפל כמתקף הסכמה כללית (קונצנזוס); 3) המטפל כבלשן. לצורך זה, מתואר המצב הטיפולי כמקרה מיוחד במסגרת התפיסה הכללית הגורסת, שעיקר הפעילות הקוגניטיבית של בני אדם מכוונת לבנית תיאוריות אישיות, הקשורות בהבנית העולם (המציאות) על מישוריו השונים. ניתן לראות את המטפל כמכוון להעריך את תקפותן של התיאוריות האישיות השונות, אותן מציג בפניו הנבדק, ופעילות זאת נעשית מנקודות מבט אפיסטמולוגיות שונות.