כרך ד', חוברת 1,

הטיפול ההתנהגותי עבר דרך ארוכה מאז פיתוחו כריאקציה לגישות הפסיכיאטריות והפסיכותרפויטיות המסורתיות. כיום הוא התרחב וכולל מיגוון עמדות תיאורטיות וקונצפטואליות, גישות מתודולוגיות שונות ומספר רב של טכניקות טיפוליות. מטרתו של מאמר זה היא להמחיש את המצב החדש שנוצר בגישה ההתנהגותית בעקבות השינויים הנ"ל: אין זו יותר דיסציפלינה זרה ועויינת לפסיכואנאליזה; כיום שילוב מסויים בין הגישות הינו אפשרי, מועיל וניתן לביצוע בדרך משוחררת מקונפליקטים. קיימות מספר וריאציות של צירופים בין הגישה ההתנהגותית לגישה הפסיכודינמית. השילוב המוצע כאן מהווה פיתוח השיטה של קפלן בטיפול מיני (1), טיפול התנהגותי בעיקרו הנעזר בטכניקות פסיכואנאליטיות בכל עת שתוכנית הטיפול ההתנהגותית נחסמת עקב התנגדויות המטופל. נקודת מוצא פרגמטית זו מאפשרת התגברות על הקשיים אשר היוו מקור לפקפוק באפשרות עקרונית לאינטגרציה בין שני סוגי הטיפול. להמחשת הדברים יובאו דוגמאות מטיפולים התנהגותיים-קוגניטיביים בחרדת בחינות ובתגובת קרב.