כרך ל"ד, חוברת 1

במאמר זה אנו מציגות התערבות טיפולית אינטגרטיבית, המשלבת בין משחק לבין חשיפה הדרגתית לתכנים ומצבים מעוררי חרדה. באמצעות מקרה טיפולי אנו מדגימות כיצד החשיפה במשחק מאפשרת למטפל לנוע בין עמדה מאפשרת־מתבוננת לעמדה אקטיבית הקוראת לגדילה ולהתפתחות. נשתמש במונח ה'סזורה' כדי להמחיש כיצד ניתן לשזור בטיפול רגעים 'קוטעים' של חשיפה למושא המאיים תוך שמירה על רצף המשחק והקשר. המשחק, בהיותו טבעי לילד, מהווה מצע המאפשר את התנועה אל עבר ההתערבות האקטיבית. החשיפה והמשחק מַפרים זה את זה: בעקבות החשיפה עשויים להתגלות תכנים חדשים לא־מודעים. המשחק, בתורו, מסייע לעיבוד תכנים אלה ולאיחוי הקשר לאחר החשיפה. עבור ילדים עם הפרעות חרדה, עמדה משחקית זו מסייעת לוותר על השליטה הנוקשה ומרחיבה את פתיחותם להתנסויות חדשות.